זהו פוסט המשך של בני הדייג, איש תרבות ורוח וסופר חובב.
נדהם לנוכח המציאות העגומה, חיפש הדייג הנועז אושר בדמות נערות צעירות


כאלו מוצאים על חוף תל-אביב או בנמל לרוב, אך פתח תקווה, פעם עיר ואם בתעשייה הישראלית, היום לא תמצאו בה אפילו לא מוסד מכובד אחד לרפואה.

במקום זאת, נפוצו בעיר מוסדות לנשים (רוסיות) בלבד -

וכנראה שלא לחינם…
כי הגברים, צריכים להסתפק במרפאות אלטרנטיביות אלטרנטיביות בעונת יובש שכזו…

ואם לא באלו, אז בסיפורי כיסוי אחרים בשדות זרים

ואולי בכול אשמה השנה המעוברת?!
















.
.
.
.